להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


שתף והזמן חברים
FacebookTwitter



פורום סיורים- הודעות אחרונות

iPhone Supported
אתרי היסטוריה ומורשת באשדוד
אתרים עם סיפור:
גבעת יונה- תצפית מהמקום הגבוה ביותר באשדוד.

גבעת יונה מתנשאת לגובה של 53 מטרים מעל פני הים והיא הנקודה הגבוהה בעיר. הגבעה צופה צפונה אל נחל לכיש, חופי אשדוד ועד פלמחים, מערבה אל הים התיכון ואל שפכו של נחל לכיש, דרומה אל רובע א' ועד אשקלון ומזרחה אל אזור התעשייה של העיר.

מקור שמה של הגבעה הוא ככל הנראה במסורת מקומית, לפיה במקום זה פלט הלוויתן את יונה הנביא אל היבשה. במפת מידבא מסומנת הגבעה בכיתוב "הקדוש יונה". לפי מסורת אחרת הנביא נקבר באתר, אם כי קיימות מסורות אחרות המייחסות את מקום קבורתו לעיר נינוה, לכפר משהד בגליל ולמקומות אחרים. על הגבעה המכונה בערבית "א-נבי יונס" נמצאים שרידי קבר שייח' שהוקם בסוף המאה ה-8 או בתחילת המאה ה-9. הגבעה מכונה גם בשם "גבעת יפה", על-שמה של יפה בן-עמי, אשתו של עובד בן עמי, ממייסדי העיר ולימים ראש עיריית נתניה.

על הגבעה שוכן המגדלור של נמל אשדוד, שהאיר, כאשר היה בשימוש, עד למרחק של 27 ק"מ ובראשו מתקן מכ"מ. עוד שוכנים במקום שני מגדלי מים, שהוקמו, יחד עם המגדלור, בתחילת שנות השישים. סביב המבנים ועל מורדות הגבעה משתרע גן ובו שבילי הליכה, מרפסות תצפית ומסעדה. במקום נתגלו שרידים מתקופת הברונזה ועד התקןפה הערבית. בתקופת המנדט שכנה במקום תחנת תצפית שנועדה לאתר ספינות מעפילים.

מצודת אשדוד ים- אתר ארכיאולוגי שמור ויפה למרגלות המים- חוף י"א.
אתר ארכאולוגי מרהיב על שפת ימה של העיר שיסודו מתקופת הברזל.
האתר מצוי חמשה ק"מ צפונית לתל העתיק של אשדוד העתיקה - אחת מחמש ערי הפלשתים. השרידים הנראים היום באתר הם של מהתקופה הערבית הקדומה בארץ ישראל ( מאות 8 עד 11 ). בשנת 1033 נפגעה המצודה ברעידת אדמה. האתר נשאר במצבו מאז עד היום.
סרגון השני מלך אשור (705-722 לפנה"ס כותב כי בשנת 713 לפנה"ס, בעת מסעו לארץ ישראל הוא בִּצֶ‏ר את הערים הפלישתיות: אשדוד, גת וכן את אשדוד ים. בתקופה הביזנטית בארץ ישראל, במאה ה-4, הייתה אשדוד-ים לעיר מסחר וכונתה "אזוטוס פאראליוס" (Azotus Paraliyus) שפרושה : אשדוד חוף. תרשים של העיר מובא במפת מידבא. במפה מופיעה העיר עם מזח ורציף, מדרגות שהוליכו לבתים וביניהן היו מבנים עם סתווים, מזרקה, כנסיות ומבני ציבור רבים ‏‏[1] . שרידים מתקופה זו, כולל כנסייה נמצאו 2 ק"מ מהאתר אך לא נחפרו. בתקופת השושלת הפאטמית (המאה העשירית) הוקמה המצודה הנוכחית, אשר שרידיה נמויים עד היום , וכונתה קלעת אל-מינה (מצודת הנמל). המצודה הוקמה במטרה להגן על העיר מפני פלישה באמצעות אוניות ביזנטיות. בתקופה הצלבנית בוצרה המצודה ונקרא : קסטל ברואר. קשר היסטורי של התפתחות האחד מן השני, כעיר אם וכעיר בת, אולי קיים בין הערים אשדוד - אשדוד-ים. קשר הדומה ליחס בין : באר שבע-שבע, מורשת גת-גת, יבנה-יבנה ים וכו'. אך גם ייתכן שהדמיון בין השמות הוא בשל הקירבה הגאוגרפית.
באתר נשמרו שרידי חומות המצודה המלבנית. גודל המצודה היה 60 מטר על 40 מטר. בפינות המצודה הוקמו מגדלים מעוגלים ומרובעים. אבני החומה נחצבו מכורכר. למצודה היו שתי כניסות: ממזרח - מהיבשה וממערב - מהים. משני צידי השערים היו מגדלים מעוגלים בגובה משוער של 8 מטר. בהשפעת רעידת אדמה שהתרחשה במקום ורוחות הים, ניכר הכירסום במבנים של מגדלי הכניסה. מסביב המצודה ניכרים סימנים לחפיר, אשר הקיף את המצודה מכיוון היבשה. יש להניח כי הכניסה ליבשה ממזרח בוצע באמצעות גשר מעל החפיר.
בחפירות ארכאולוגיות נערכו באתר על ידי יעקב קפלן בשנים 1965 - 1968. The בחפירות הועלו ממצאי חרסים ומטבעות עתיקים מהתקופה הערבית בארץ ישראל. ההנחה כי מצודה זו, בדומה למצודות שנמצאו ביבנה ים ובאשקלון נועדו להגנה מפי פלישות מהים התיכון.
ב-25 ביוני 2008 דנה הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז הדרום בבקשת חב' חופית - החברה העירונית לפיתוח התיירות באשדוד להקים מוקד תיירותי ימי ארכאולוגי במצודת אשדוד ים.
מטרות התוכנית הן הקמת מתחם תיירות בעל אוריינטציה ימית וארכאולוגית במצודת ים אשדוד והקמת מתחם מבואה על המצודה הכולל מרכיבי מסחר, תיירות ונופש.

מיצדית- מגדל איתות שריד מן התקופה הערבית -רובע ט"ו

תל מור- גדה צפונית של נחל לכיש
 

תל אריכאולוגי על הגדה הצפונית של נחל לכיש בצפונה של אשדוד בת זמננו, ופינת חמד רומנטית המעגנת את מבקריה.
כמו במרבית אתרי הארכאולוגיים הייחודיים של אשדוד, גם כאן, בראש התל המתנשא לגובה של כ 15 מטר מעל סביבותיו, נתענג על הרוגע והיופי של המקום ועל הנוף נשקף ממנו. השלווה השורה בראש תל מור אינה מסגירה את סיפורו הדרמטי של הישוב במקום, המתרחש על פני אלפי שנים, מתקופת הברונזה האמצעית ועד התקופה ההלניסטית.

חפירות ארכאולוגיות חשפו בתל מור 12 שכבות ארכאולוגיות שרבות מהן מופרדות בשכבות חורבן - עדות למפלות ולניצחונות, טרגדיות ושמחות שהתרחשו כאן והסעירו את חיי התושבים. תל מור היה ישוב קטן שאנשיו התפרנסו בעיקר מהנמל שפעל בסמוך, בשפך נחל לכיש לים התיכון, וקדם לנמל אשדוד המודרני בכמה אלפי שנים.
למרות שתל מור קטן יחסית לתלים ארכאולוגיים אחרים באשדוד ובישראל (כששה דונם), חשיבותו לא מבוטלת.


במדרון המזרחי של תל מור נחשף מבנה רחב-מידות. הממצאים הארכאולוגיים (כלי חרס וחרפושיות בין השאר) מעידים שהמבנה, שנהרס במאה ה-13 לפני הספירה, שימש פרעונים בני השושלת ה-18, ה-19 ותחילת השושלת ה-20 כמצודה להגנת " דרך הים" האסטרטגית.
מצודה פרעונית קדומה זו מלמדת אותנו אודות היקפה וטבעה של הנוכחות המצרית בארץ כנען בתקופות אלו.
במצודה נחשף מתקן, הכולל ברכות מטויחות המחוברות ביניהן, להפקת צבע הארגמן - צבע 'מלכותי' יקר-ערך בגווני כחול-סגול-אדום - המשמש בטקסים דתיים ומופק מחלזון ים מקומי ששמו "ארגמון", אלפי קונכיות ארגמון נמצאו בבאר מים לצד המתקן.

בראש התל נחשפה באר מים חרבה שעומקה 22 מטרים. במחצית עומק פיר הבאר התגלתה מחילה אופקית המובילה לכיוון מערב ושימשה ככל הנראה את תושבי תל מור למילוט עצמי בעת מצור או חורבן. תל מור הוא אתר מטופח ובו שבילים, ספסל, שולחן פיקניק, פינת מנגל ושילוט המבאר את משמעות הממצאים הארכאולוגיים שבתל.
כמו באתר גבעת יונה הסמוך, כדאי להגיע לכאן לפנות ערב וליהנות משקיעה אשדודית מרהיבה.


אתר עד הלום- אתר מורשת מלחמת העצמאות.

 
סיורים. אתר הסיורים של ישראל.  siyurimisrael@gmail.com 052-5110616   
לייבסיטי - בניית אתרים