להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


שתף והזמן חברים
FacebookTwitter



פורום סיורים- הודעות אחרונות

iPhone Supported
בתי כנסת באשדוד

בתי כנסת באשדוד מתוך כתבה של גליה גוטמן

מספרים על יהודי שספינתו נטרפה בים והוא נקלע לאי בודד. כעבור כמה שנים, נוסעי ספינה שהגיעה במקרה לאי מצאו בו שני בתי כנסת. מדוע שניים? תהו. בזה אני מתפלל מדי יום, הצביע היהודי על אחד מהם, ובשני כף רגלי לא תדרוך. באשדוד, עיר קולטת עלייה המהווה פסיפס מרתק של עדות, קמו בתי כנסת רבים, אך נראה שהמתפללים בהם משכילים לחיות בשלום אלה לצד אלה. בואו איתנו לבקר בכמה מהם
 

געגועים למה שהיה
בית הכנסת היכל דוד, של יוצאי קהילת אורן באלג'יר

רחוב הנשיא ויצמן (ליד מתנ"ס קופף), רובע ב'
לתיאום ביקור: שמעון דיין, טל' 08-8564390; 08-8647874; 08-8535925
 

בשנת 1962, עם תום מלחמת העצמאות העקובה מדם של אלג'יריה ונסיגתו של הצבא הצרפתי, החלו להגיע לישראל עולי אלג'יר. חלקם הגיעו מאורן (Oran), עיר נמל בים התיכון, השנייה בגודלה באלג'יר ואחת העתיקות בה. הקהילה היהודית באורן הייתה מן הגדולות באלג'יר. בית הכנסת הגדול שלה (העומד עד היום על תילו אך הוסב כפי הנראה למסגד) היה מהמבנים היפים בעיר, וביום כיפור הרחוב היה נסגר לתנועה. אגב, הסופר אלבר קאמי, יליד אלג'יריה, מיקם באורן את עלילת ספרו "הדבר".
רוב יהודי אורן מוצאם במרוקו הספרדית וחלקם הגיעו מתוניסיה. ניגוני התפילה יונקים מהשירה האנדלוסית, ומכיוון שהיו ספוגים בתרבות צרפת, השתרבבו אליהם גם ביטויים בצרפתית. רבים מחברי הקהילה היגרו לצרפת (שכן היהודים החזיקו באזרחות צרפתית). חלקם עלו לישראל ובאשדוד הם מונים כיום כרבבה.
בית הכנסת, שהוקם בשנת 1979, נקרא על שמו של הרב דוד אשכנזי, מי שהיה רבה הראשי של יהדות אלג'יר בסוף שנות הארבעים של המאה הקודמת.  המבנה זקוק אמנם לטיפוח חיצוני, אך עיצובו הפנימי יפהפה, מזכיר את בית הכנסת באורן ומשרה געגועים למה שהיה. רצפת אולם התפילה עשויה מרצפות של פעם בגוני חום, הנברשות המשתלשלות מהתקרה הן בסגנון עתיק,  הכיסאות מרופדים בירוק ועל כתלו המערבי תלויים תצלומי שחור-לבן של בית הכנסת באורן.
החלונות גדולים ומקומרים, מצוירים ביד אמן ושומרים על צבעוניות עזה למרות שיני הזמן. הדוגמאות המופשטות שעל החלונות צוירו בשיטה מיוחדת בין שתי שכבות זכוכית, על ידי  האמן האשדודי המנוח קרלוס מונטנייז. גם בעזרת הנשים שבקומה העליונה, מאחורי מחיצה של עמודי עץ, קבועים החלונות הצבעוניים, מעשה ידיו של האמן. 
 
משקיף על קבר הצדיק
בית הכנסת אורות חיים ומשה, של יהדות מרוקו
רחוב האדמו"ר מבעלז 43, רובע ג'
לתיאום ביקור: אליהו פינטו, טל' 057-7731351

 
מי שנוסע בדרך משה סנה באשדוד לא יכול שלא להבחין במבנה יוצא דופן הבולט בהדרו על רקע הקריה החרדית באר משה שברובע ג' בעיר. חלונות הויטראז' הענקיים והמרשימים שבחזיתו נתונים במעין קשת מתכת ירקרקה ומשקיפים על קברו של רבי משה אהרון פינטו, הניצב בפתחו של בית העלמין של העיר.
רק לפני כ-15 שנים בית הכנסת שכן בקרוואן קטן, שהקים הרב דוד חנניה פינטו לזכר אביו, רבי משה אהרון פינטו. הקרוואן, שהוקם על קרקע פרטית (הקדש), הורחב בהדרגה וכיום זהו אחד מבתי כנסת המפוארים בארץ, הנראה כאילו לא שייך למקום. אלא שהרב דוד חנניה פינטו ראה במיקומו בחירה טבעית, שכן רצה להעניק את המיטב דווקא לציבור שאינו נמנה עם שועי הארץ ולהקים קהילה של בני תורה ספרדים. בית הכנסת במתכונתו הנוכחית תוכנן בידי האדריכל יהודה זהבי ונחנך בשנת 2005. המבנה בן החמש קומות שבו הוא שוכן מכיל גם כולל גדול, ישיבה ומקווה.  
אולם התפילה מתאפיין בסגנון מזרחי, עם קימורים ורצפת שיש, והחלונות הצבעוניים עוצבו בידי אמן ויטראז'ים במוטיבים מודרניים ומופשטים. אומרים כי אשת הרב הייתה מעורבת בבחירת צבעי החלונות ובעיצוב הנברשות. השטיחים כאן אדומים, התקרה אקוסטית, והודות לתאורה המיוחדת אולם התפילה מואר בלילה באור יקרות. נוסח התפילה מרוקאי וכולל זמירות ופיוטים שנשתמרו ביהדות מרוקו, שבה שירת הקודש נחשבת לפסגת העולם הרוחני והגשמת האדם.
רבי משה אהרון פינטו נולד במוגדור שבמרוקו, ושורשי המשפחה מגיעים עד למקובל רבי חיים ויטאל, הנחשב לתלמידו וממשיך דרכו של האר"י מצפת. מספרים על רבי משה אהרון שחי חיי פרישות וסגפנות ובמשך ארבעים שנה לא יצא מפתח ביתו. כשעלה לישראל אחרי מלחמת ששת הימים, הפך ביתו שברובע ב' בעיר למוקד של עלייה לרגל וקירוב לבבות. בנו, הרב דוד חנניה, חי בצרפת ומגיע מדי פעם לאשדוד. לצאן מרעיתו זהו יום חג.
 
הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל
בית כנסת שומר ישראל של יוצאי קוצ'ין
רחוב שלמה בן יוסף 26, רובע ו'
לתיאום ביקור: ניסים פלד, טל' 050-6730360
 
מספרים שראשוני היהודים שהתיישבו בדרום-מערב הודו (כיום חבל קרלה) הגיעו לאזור בספינות בתקופת שלמה המלך. היו אלה, על פי אחת הגרסאות, סוחרים ששלח שלמה להביא שנהב ותוכים לבית המקדש הראשון. על פי גרסה אחרת אלה יהודים שהגיעו בתקופת גלות בבל. כך או כך, בית הכנסת הראשון באזור נבנה ב-1568, ובמאה ה-18 כבר היו בו שמונה בתי כנסת ויהודי קרלה זכו לכינוי יהודי קוצ'ין, על שם אחת הערים המרכזיות בחבל.  
רבים מיהודי קוצ'ין עלו לישראל בתחילת שנות השישים. כמה מאות הגיעו לאשדוד והתיישבו בעיקר ברובע ו', ובשנת 1967 נבנה ברובע בית הכנסת הראשון של העדה. בית הכנסת החדש, שנחנך ב-1995, נושא את שמו של גדול חכמי העדה, רבי נחמיה בן אברהם, הוא נחמיה מוטא (נחמיה הזקן), שיש האומרים שהגיע לקוצ'ין מעדן שבתימן.
המבנה תוכנן בידי האדריכל יוסף כהן, והוא צנוע, משרה אווירה אינטימית ומזכיר במראהו החיצוני את בית הכנסת היפה שניצב עד היום בכפר צ'נמנגאלאם (Chennamangalam), שבו חיו חלק מבני העדה. אך בעוד שבית הכנסת המקורי היה עשוי ברובו מעץ מצופה ברונזה, זה שבאשדוד נבנה באבן בשל תנאי האקלים. באולם התפילה קבועים שישה חלונות עליונים קמורים והוא מואר על ידי שלוש נברשות מפוארות.
חלק מהסידורים בבית הכנסת הם "זכור אברהם", שמוצאם בקהילת ליבורנו שבאיטליה.  נוסח התפילה הוא ברובו ספרדי, אך בקרב הקהילה נשתמרו מנהגים ייחודיים כמו בניית מנרה (חופה או אפריון) לנשיאת ספרי הקודש בשמחת תורה, קידוש הכלה על ידי החתן ולא על ידי הרב, ובעבר המתפללים נהגו לעטות בחגים לבוש ססגוני – ירוק בסוכות, ארגמן בשבועות, כחול בשמחת תורה ולבן בראש השנה וביום כיפור.
הקהילה מונה כיום כשישים משפחות בעיר. אם בשנים הראשונות התפרנסו חבריה מעמל כפיים,   שכן בקוצ'ין עסקו ברובם בחקלאות -  כיום רבים הם בעלי מקצועות חופשיים ומתגוררים ברבעים שונים בעיר.
 
שולחן פתוח, יין טוב ומוזיקה
בית הכנסת אור יצחק, של יהדות גיאורגיה
רחוב הציונות 10, רובע הקריה (הסיטי)
לתיאום ביקור: הרב גרשון בוטרשווילי, טל' 054-5553155; אהרון נאור, טל' 052-6650426
 
בתחילת שנות ה-70 של המאה הקודמת, לאחר מאבקים רבים בשלטון הקומוניסטי של ברית המועצות, החלו להגיע לישראל גלי עלייה גדולים מגיאורגיה, אשר יהודיה היו הראשונים שפרצו את מחסום החומה הסובייטית. רבים מעולי גיאורגיה הגיעו לאשדוד והתיישבו ברובע ד' בעיר, שם גם נבנה בית הכנסת הראשון של העדה. הם עסקו במקצועות שונים, בעיקר במסחר וביזמות זעירה, ובמארג העדות של אשדוד התאפיינו בעזרה הדדית ונתפסו ככאלו ש"יודעים להסתדר".
עם השנים הם עברו להתגורר ברבעים שונים בעיר, אך רבים מהם ממשיכים לשמור עד היום על המסורת, התרבות והמנהגים האופייניים לעדה. הדבר נכון במיוחד באשדוד, שבה מתגוררים כ-40 אלף מבני העדה, והיא נחשבת לבירת יוצאי גיאורגיה בארץ ובעולם.
אחד מבתי הכנסת החדשים והמפוארים של העדה, אור יצחק, נחנך בספטמבר 2009 ברובע הסיטי, שבו מרוכזים מוסדות עירייה וממשלה רבים וקריית התרבות של אשדוד. בית הכנסת הוקם על ידי ארבעת בניו של יצחק נניקשווילי, תושב העיר, לזכר אביהם. הוא מזכיר בחיצוניותו את בית הכנסת הגדול של טביליסי בירת גיאורגיה, ובנוי בשילוב של קלאסי ומודרני – מעמודים שכותרם זהב בסגנון יווני, ועד קיר מסך מזכוכית. במרכז רצפת השיש מונח שטיח המקיף את הבמה ונראה כמו ארוג מאריחים אמנותיים, ומהתקרה משתלשלת נברשת מפוארת. 
נוסח התפילה בבית הכנסת ירושלמי ספרדי, אך הניגון גיאורגי. צורת האירוח הלבבית והשמחה של יהודי גיאורגיה ניכרת גם בבית הכנסת, ובימי חג ושמחות פותחים באולם או בגינה שולחנות עמוסים באוכל וביין טוב כדת וכדין, וחוגגים לצלילי להקות מחול אתניות, נגנים וזמרים מפורסמים מבני העדה.
בשבת שירה, כאשר מגיע הקטע של שירת הים שבפרשת בשלח, ציבור המתפללים נעמד על רגליו וקורא אותה בניגון ייחודי. באותה שבת גם אוכלים קורקוטי -  מאכל חיטה מיוחד שמבשלים לזכר המן שאכלו אבותינו במדבר, הנזכר גם הוא בפרשת בשלח.
 
אם ננעלו
בית הכנסת שלום שבזי של יוצאי תימן
רחוב נחל שניר 5, רובע י"א
לתיאום ביקור: יפתח ברזילי, טל' 050-8513025
 
בשנת 1984 הוציאה הזמרת עפרה חזה את אלבומה שירי תימן, ובו פיוטים משל שלום שבזי בן המאה ה-17, הרב הנערץ על יהדות תימן וגדול משורריה. שיריו בני מאות השנים הפכו לחלק מלהיטיה הגדולים של חזה, בהם "אם ננעלו", ועל שמו נקראו שכונות ורחובות, ומטבע הדברים גם בתי כנסת. בית הכנסת שלום שבזי באשדוד שתוכנן בידי האדריכל יאיר צדוק, נבנה בשנת 2000 והוא צנוע בחזותו, לא מצועצע ושוכן בגן יפה. את ארון הקודש (ההיכל) קבעו בפינה, בדיוק בכיוון ירושלים, ועל כן הוא יוצר מעין צורת חץ. בלוח העץ שמעל להיכל חרוטים שבעת המינים, 12 השבטים, לוחות הברית והסנה הבוער. את החלונות מקשטים וילונות בכתום רך.
המושבים באולם התפילה יוצרים כעין עיגול סביב הבמה, המוקפת זכוכית אמנותית שעליה מצוירות חומות ירושלים. ספר התורה הראשון שממנו התפללו בבית הכנסת נתרם על ידי הרבנות והיה בנוסח אשכנזי דווקא. עם הזמן, האותיות דהו והספר עמד בפני פסילה. בעל הספר, שנמנה עם מייסדי בית הכנסת, לא קיבל את רוע הגזירה. נשלחו שאילתות לרבנים ידועים מתימן, ובעקבות זאת הספר תוקן בידי כותב ספרים תימני ועד היום מתפללים ממנו. 
נוסח התפילה מעורב ומורכב מבלדי (נוסח עתיק השגור מעל 1,800 שנים בפי יהודי תימן) ושאמי (נוסח שהובא לתימן לפני כ-350 שנה, ככל הנראה על ידי סוחרי ספרים מספרד). את התפילות מנהל אמנם חזן, אך למעשה הקהל שר ביחד את רוב התפילה. רוב התימנים המתגוררים באשדוד הגיעו לעיר ממושב שתולים הסמוך ומגדרה, ואת פיוטיו של שבזי שרים באירועים חגיגיים, בשמחה אמיתית, בסלסולים ובצעד תימני. פורים ושמחת תורה הם הפנינג אמיתי שבו פותחים שולחנות, פורשים מפות, אוכלים ושותים וויסקי וודקה וערק תימני כיד המלך.
 
של נעליך מעל רגליך
בית הכנסת כתר התורה של העדה הקראית
רחוב תשרי 9, רובע י"ב
לתיאום ביקור: בן יוסף, טל' 054-2284088
 
אי שם במאה ה-10 לספירה פעל בטבריה הרב אהרון בן אשר, שעל שמו נקרא בית הכנסת. בן אשר, שהיה קרוב משפחתו של ענן בן דוד, מייסד הקראות, הוא זה שפיתח את שיטת ניקוד התנ"ך, הנחשבת למדויקת ולמוסמכת ביותר. על פי שיטה זו, המקובלת על קראים ורבניים כאחד, הגיה בן אשר וניקד את כתב היד המפורסם של התנ"ך, כתר ארם צובא, שעותק מקורי שלו נמצא כיום במוזיאון ישראל.
בני העדה הקראית נקראים כך משום אמונתם במקרא ככתבו וכלשונו. התפילה מתנהלת במעין דו שיח בין החזן לקהל ומבוססת ברובה על ספר תהילים ועל פיוטים ולחנים עתיקים. באשדוד אף פועלת כיום מקהלת צעירים מבני העדה, המחדשת את השירים שנשכחו. בכניסה לאולם התפילה חולצים נעליים, על פי הפסוק "...של נעליך מעל רגליך..." (שמות ג' 5). למעט מי שאינם מסוגלים לכך, התפילה נערכת בעמידה, בכריעה ובהשתחוויות אפיים ארצה. אולם התפילה בנוי כחלל פנימי גדול ומרופד בשטיחים. בשונה משאר העדות, הקראים מתפללים רק פעמיים ביום, שחרית וערבית, והתפילה משמשת תחליף למנהג העלאת הקורבנות, שהיה נהוג בבית המקדש.
רוב בני העדה עלו לישראל ממצרים בסוף שנות ה-50. רבים מהם השתקעו באשדוד, בה נמצא הריכוז הגדול ביותר כיום של קראים בישראל, למעלה מ-3,000 משפחות. בית הכנסת הקראי הראשון נבנה ברובע א' בעיר, ובשנת 2010 נחנך בית הכנסת החדש ברובע י"ב שתוכנן בידי האדריכל סרי בן עמי. מעל לכניסה ניצבת מנורה בת שבעה קנים, בכתליו הלבנים קבועים חלונות ארוכים דרכם מסתנן אור נעים, בתי הנר עשויים כסף, והגן מסביב מטופח ונאה.
בני העדה רואים בבית הכנסת מקדש מעט ומקום ייחודי ומרכזי שבו האדם מתייחד עם בוראו. על פי הגישה הקראית הנשים שוות לגברים ולא נאסר עליהן לשאת תפילה ולשיר בבית הכנסת, אך מחמת הצניעות הן אינן עולות לתורה וקיימת הפרדה בין גברים לנשים.
 
מנשרים קלו מאריות גברו
בית הכנסת שאר ישוב

רחוב מונטיפיורי 4, רובע ט"ו
לתיאום ביקור: דוד זוהר, טל' 057-7627671; דוד אברהם, טל' 050-8676636
 
בשנת 1997, בסמוך לאסון המסוקים, הגיע לישראל הרב משה לחיאני, רב חב"ד במרסיי. הרב שהזדעזע מאוד מן האסון יצר קשר עם עמותת בית הכנסת ברובע ט"ו בעיר, שהיה אז בשלבי תכנון, והציע שייקרא שאר ישוב, על שם היישוב שבו נפל אחד מהמסוקים. בטקס הנחת אבן הפינה, שהתקיים באותה שנה, נכח גם מפקד להק המסוקים, וחברי הקהילה נרתמו להנצחת הנופלים. בית הכנסת נחנך ב-2002. בפינת ההנצחה שבמבואה בולט ציור קיר מכוסה זכוכית עם דמויות שחורות של לוחמים, ובסמוך אליו נקבעו לוחיות עם שמות 73 חללי האסון. ממדרגות הכניסה נשקף הים היפה של אשדוד.
בית הכנסת ניצב בקצה של גינה ציבורית ואין סביבו גדרות.  יש בכך אמירה, שכן הוא נועד להיות מרכז רוחני ולשרת את הקהילה. נוסח התפילה בו ספרדי מרוקאי, אך במובנים רבים זהו בית כנסת של קיבוץ גלויות אשדודי והקהל בו מעורב, מיוצאי מרוקו וצרפת ועד יוצאי גיאורגיה וילידי הארץ. בכל שמחת תורה נערכות כאן הקפות שניות בחוץ,במעין הפנינג לכל השכונה ולא לדתיים בלבד.
האדריכל חיים סבן, תושב העיר, שילב במבנה קשתות, קימורים ואלמנטים מזרחיים, בהם כיפות מעל רחבת הכניסה ובחלקו האחורי של המבנה. מסביב לרחבת הכניסה ניצבים עמודים המצופים שיש, והעיצובים באולם התפילה הם משיש ומברזל מצופה עץ. אולם התפילה עצמו נקי מעמודים וקירותיו אינם מקבילים ובנויים בזוויות, כדי לאפשר מכל מקום קשר עין עם שליח הציבור.
החלונות עשויים זכוכית כפולה עם ויטראז' פנימי, ועל המחיצה הצבעונית והשקופה למחצה של עזרת הנשים רשומים פסוקי הלל לנשים מספר משלי. במסדרון המעוגל שמאחורי ההיכל הותקן כיור המשמש את הכוהנים בעת ברכת נטילת ידיים. הרעיון אומץ מבית כנסת בליבורנו שבאיטליה, וכך מתקצר זמן ההמתנה לכוהנים עד שיחזרו מטקס נטילת הידיים.
סיורים. אתר הסיורים של ישראל.  siyurimisrael@gmail.com 052-5110616   
לייבסיטי - בניית אתרים