להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


שתף והזמן חברים
FacebookTwitter



פורום סיורים- הודעות אחרונות

iPhone Supported
פורים בירושלים

חג פורים הוא חג מרתק ומיוחד ואולי החריג ביותר מבין חגי ישראל. כל החגים התנכיי"ם מאופיינים במצוות, קורבנות, תפילות, טכסים עונתיים ומצוות ייחודיות בעקבות אירועים תיאולוגיים מתוך ההיסטוריה המקראית היהודית. פורים הוא חג אחר, שונה בתכניו ובמצוות החג מכל מה שהכרנו עד עתה. 
אחת המצוות העיקריות בפורים היא השמחה באמצעות היפוך החיים השיגרתיים.
בסיורים בפורים נעמיק מעט בסיפור ההצלה של יהודי פרס ונצפה באופן ברור ומעשי בשלושת המצוות העיקריות של החג - קריאת מגילה, משלוחי המנות והצדקה לעניי ישראל.
סיור זה הוא אחד המרתקים במסגרת הסיורים בירושלים של חברת סיורים. הוא משלב מסורת ואותנטיות יחד עם חזות נהדרת של רחובות ירושלים היפים. 
נסייר בשכונות חרדיות וננסה להבין את ההבדל בין החג הנהדר הזה לבין שאר חגי ישראל. 
נשיר, נשמח ונלמד את מנהגי החג וחובותיו ונהנה מהקרנבל היהודי הגדול בעולם.
הסיורים יועברו באמצעות מערכת הדרכה שקטה.

מקום המפגש : רחוב יפו פינת רחוב מחנה יהודה - מול הכניסה לשוק. ( רחבת ספסלים ועצים )
קיום הסיורים מותנה במספר מינימום של משתתפים.
ילדים מגיל 12 בלבד.
חובה להגיע בלבוש צנוע - עדיף מחופשים.

בשושן פורים נקיים שני סיורים. אחד בשעה 10:00 והשני בשעה 13:00.
משך הסיור : שעתיים וחצי.


בכדי להכנס לאווירה, אשתף אתכם בזכרונות ילדות ובחרות מחג הפורים בירושלים.

פורים בירושלים
חיים אוחנה.

כבוגר ישיבה תיכונית בירושלים אני יכול להעיד ממקור ראשון שפורים בעולם הדתי וכמובן גם בעולם החרדי הוא חג שונה !! חג של פורקן ! חג של חילוץ עצמות. זה לא סוד שישיבות תיכוניות וישיבות בכלל דוגלים בשיטת חינוך נוקשה וקפדנית. עמידה בלוחות זמנים של התפילות והסדרים, הקפדה על לבוש צנוע וראוי לרוח המוסד, הקפדה יתרה על כבוד המורה, המחנך והר"מ וכמובן דרך ארץ ממעלה ראשונה. הרבנים בישיבות התיכוניות קשוחים לא פחות מהמפקדים המתלהבים של טירונות בסיירת צנחנים. איחור לתפילה או התחצפות יכלו בקלות לטרטר את ההורים שלך היישר לחדר המורים לשיחת הבהרה. מבט אחד קשוח מתוך פנים מזוקנות וקפואות יכלו לעשות גדולות ונצורות במוחו הקודח של המתבגר.
אבל כולם יודעים. בפורים הכל משתנה. משנכנס אדר מרבים בנקמות. תלמידים מחכים בקוצר רוח לפורים ובליבם הם זוממים 'חכה חכה כבוד הרב...אני אראה לך בפורים מה אני חושב עליך.'  בפורים הכל מותר ! קצת לקלל, לעשן על הפנים המזוקנות של הרב, לחקות ולהקניט את המורים והרמי"ם הקשוחים וחסרי האונים, לשתות אלכוהול בגלוי ולהשתולל כאילו אין מחר. כמובן שכל זה נגמר מייד אחרי פורים. למי שלא חווה את זה אני יכול להשוות את האווירה של פורים לחמש דקות של שבירת הדיסטאנס בסיום הטירונות.
מייד בראש חודש אדר קופסאות הסיגריות עולים מהתחתונים לכיס העליון של החולצה, השיעורים מתחילים בשירה רמה ובריקודים ורק בעמל רב מצליח המורה ללמד 10 דקות מתוך השיעור הרועש. בהפסקות -  הנפצים ופצצות הסירחון מושלכים לכל עבר, גם לחדר המורים. בכיתה י"א הכיתה שלנו הייתה ממוקמת ליד השירותים והדלתות היו דומות. באחד מימי אדר העליזים תלינו שלט מאיר עניים על דלת הכיתה 'השירותים מקולקלים'. המורה למתמטיקה כבד הגוף שעלה בקושי רב את שלושת הקומות עד הכיתה, מתנשף בכבדות לאחר שבדרך, עיניו משתאות נוכח הונדליזם והצעקות, נתקל בשלט ומייד הבין שהוא התבלבל. הוא מחפש את הכיתה בצד שמאל של 'השירותים' ונכנס לכיתה אחרת. כעבור שניה הוא חוזר שוב וכך שלוש פעמים עד שנפל לו האסימון. הומור לא היה הצד החזק של מר בלום המורה למתמטיקה - ניצול שואה שהבדיחה הקבועה השגורה בפיו בכל תחילת שיעור כשראה תלמידים בסביבות הלוקרים, היה צורח במבטא הפולני ' ארונות מתים' ומיד מעלה חיוך של אחד שסיפר את בדיחת חייו.
את הטריק עם השירותים הוא לא אהב אבל הוא גם לא הצליח להשמיע לנו את מחאותיו כיוון שהדבר היחיד שהוא יכל לשמוע מתוך השירותים הזמניים היה 'מישה מישה מישה מישה מישה מישה מישה מישה מישנכנס אדר....'
היה גם את המנהג הזה של 'ונהפוך הוא' - 'אשר ישלטו התלמידים המה במוריהם' המורים היו לתלמידים והתלמידים חיקו את המורים בהומור משובח ולעיתים מעליב ווולגארי. את שיא החגיגות היו חותמים בהצגה מושקעת ומאורגנת עם מפיק אמיתי ובמאי, תפאורה ושחקנים נבחרים מכיתות י"ב ב'רב פורים'. בהצגה התחפשו השחקנים למורים ולרבנים וחיקו אותם בקטעים מלאי הומור והגזמה כיד המלך. 
יום אחד לאחר פורים כבר לא יכולנו לחייך אפילו רבע חיוך מיותר כי המצב המדכא של שיגרת הישיבה היה חוזר לקדמותו כאילו היה זה חלום ולא מציאות. העישון פסק והחיוך נעלם ולשיר היית יכול רק במקלחת או בליל שבת לאחר הסעודה התפלה.

כאשר אני מסייר היום עם קבוצות או עם משפחתי בשכונות החרדיות אני רואה את האברכים, התלמידים והילדים הקטנים שפורקים כל עול, שמחים, שותים, מעשנים ומסתובבים בקבוצות עטויים בתחפושות מצחיקות ומיושנות של רבנים ואישים בולטים ואני נזכר בתקופה ההיא, אי שם בימי עלומיי בפורים של פורקן ופריקת עול.

עם כל הציניות והמבט שלי על פורים בירושלים אני חייב לציין ולהדגיש שדבר אחד אי אפשר לקחת מהמגזר. - השמחה !!!  השמחה היא שמחה אמיתית, שמחה מכל הלב, שמחה שיוצאת מהקרביים ובוקעת מכל פינה. זה ההבדל בין פורים לבין שאר מועדי ישראל, כי בפורים מלבד השמחה שאנו מצווים - 'ושמחת בחגיך' - נוספת כאן שמחה יתרה - ונהפוך הוא - הכל מתהפך, הכל מותר, כי זו מצווה שכתובה במגילה. אין לזה אח ורע בשום חג אחר למרות שכמעט בכל חג אנחנו ניצלים בדקה התישעים מהשמדה המונית או מגזירת שמד או מסתם יוונים שרוצים שנרקוד עירומים בתיאטראות שלהם. פורים זה שונה. חזלינו לקחו את הנאמר במגילה כמה צעדים קדימה.

בפורים, כך דורשים במגזר. מברכים זה את זה בפורים כשר ובפסח - פסח שמח. על שום מה ? שלא תשכח לשמוח בפסח אחרי שהעבדות כילתה את רוחך וגופך הצנום משפשוף כלי מתכת ומגירוד הרצפות בסכין פרווה. אם הגעת בחיים ובהכרה מלאה לליל הסדר אז תנסה לשמוח ואל תעסיק את עצמך בכשרויות יתרות, אבל בפורים יחביבי אתה שיכור ולא אחראי למעשיך וכדאי שתשמור את עצמך כשר .....

 

סיורים. אתר הסיורים של ישראל.  siyurimisrael@gmail.com 052-5110616   
לייבסיטי - בניית אתרים