להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


שתף והזמן חברים
FacebookTwitter



פורום סיורים- הודעות אחרונות

iPhone Supported
שרונה או הקריה ? סיפור המושבה הגרמנית בתל אביב
שרונה - המושבה הגרמנית בתל אביב הפכה לשם דבר בעולם הבילוי והפנאי בתל אביב. מסעדות, בתי קפה, גלריות ובתי מסחר יוקרתיים לצד מתקני שעשועים לפעוטות וילדים, מוזיאון וספסלי רחוב מזמינים. ב-1948 הוציא בן גוריון מזכר לכל פקידי הממשלה החדשה בה הוא דורש למחוק את השם : שרונה מכל מסמך רשמי ומעתה ייקרא המקום 'הקריה' - היינו - קריית הממשלה.

7.6.48
לידיעת אנשי המטה והחטיבות והשירותים
מקום מושב הממשלה נקרא מכאן ואילך בשם הקריה
השם שרונה נמחק.
שינוי השם אינו צריך להופיע בעיתונות אבל יש לנהוג בו הלכה למעשה

על החתום
ד. בן גוריון

במבנים המיושנים של המושבה הגרמנית שיכן בן גוריון את משרדי ממשלתו ואת היחידות הבטחוניות החשובות של צה"ל. ממשרדים אלו יצאו הוראות, הנחיות ופקודות לכל המהלכים החשובים ביותר בתולדות מדינת ישראל. כיום עשרות שנים אחרי הוראתו של בן גוריון חוזר השם 'שרונה' ובגדול. מגדלי שרונה, שרונה מרקט, מתחם שרונה ועוד...
מדוע תיעב בן גוריון את שם המושבה ? אולי בגלל משטרת שרונה הבריטית בה ישבה היחידה האימתנית שפעלה נגד אנשי המחתרות ? או אולי כיוון שבן גוריון תיעב את קבוצת הטמפלרים האחרונה שנותרה כאן ? 
במרץ 1946 התנקשו אנשי ההגנה ( במסגרת פעולות של תנועת המרי העברי ) בגוטהילף וגנר ראש מועצת שרונה ואיש בכיר במפלגה הנאצית שהיה בתנאי 'מעצר' בשרונה תחק פיקוח בריטי 'אדוק' ואוהד. התנקשות זו באה בעקבות פעולות אנטישמיות ואנטי ציוניות של וגנר ובעקבות סירובו והתנגדותו הנחרצת למכור אדמות ליהודים. מיותר לציין שתנועת המרי הוקמה בין היתר בגלל מדיניות אכזרית ולא מוסרית של ממשלת בריטניה כלפי הפליטים היהודים וסירובם לתת אשרות כניסה למקלט היחיד שהיה להם עלי אדמות. מבחינת בן גוריון וגנר היה מטרה לגיטימית של תנועת המרי ואולי גם נקמה קטנה בנציג הבכיר ביותר של המפלגה הנאצית בארץ ישראל.


מאירועים אלו עולה שהטמפלרים לא אהדו בלשון המעטה את המפעל הציוני ואף חברו למפלגה הנאצים בהמתנה לצבא רומל שיגיע לגאול את אדמות הארץ מידי הבריטים והציונים.
כיצד עניין זה מסתדר עם העובדה שהטמפלרים הגיעו לארץ הקודש במחצית השניה של המאה התשע עשרה על מנת להתיישב בארץ מולדתו של ישו ובמקום בו הכל התחיל ולעזור לתושביה היהודים ובכך לזרז את הגאולה ?

שרונה על שום מה ?

הטמפלרים או הטמפלגזלשאפט ( אגודת ההיכל ) הגיעו לארץ ישראל ב-1868. בראשם עמד התיאולוג ומייסד הארגון כריסטופר הופמן.
הטמפלרים הקימו מספר מושבות בחיפה ( לפני הקמת העיר כמובן ), בירושלים וביפו. כמו כן הקימו את המושבות : וילהלמה ( בני עטרות ), ולדהיים ( אלוני אבא ) ובית לחם הגלילית. קבוצת פורשים בראשות כריסטופר הופמן מהמושבה החיפאית מגיעה ליפו ובונה את המושבה השלישית באדמות שנרכשות מהפטריארכיה היוונית. בתחילה חשבו לקרוא למקום אבנעזר אך השם שנבחר מראה על הרעיון והכוונה לייסד מושבה חקלאית ופוריה בדיוק כמו האדמון הפוריות בשרון.
בשפה הגרמנית האות ש - SH מוחלפת בשין S.

את המושבה תכנון האדריכל תיאודור זנדל בנו של גוטליב זנדל - אחד מיועציו של משה מונטיפיורי ואדריכל שייסד את בית החולים הגרמני ביפו ובין מתכנני בית החולים הנסן בירושלים. תיאודור זנדל תיכנן את המושבה ומספר שנים מאוחר יותר עולה לירושלים שם קובע את משכנו החדש ושם הוא שותף לתכנון והקמה של מבנים חשובים כמו בית החולים הגרמני ( כיום מחלקת היולדות של ביקור חולים ), כנסיית הדורמציון, בית ספר למל בשכונת זכרון משה ובית החולים שערי צדק. זנדל גם שותף לתכנון קטע ממסילת הרכבת שיוזם הבנקאי הירושלמי היהודי יוסף נבון ביי.

זנדל מתכנן את המושבה בצורת צלב הפונה לכיוון ירושלים כאשר רחוב קפלן הוא המוט הניצב ורחוב כריסטופר הופמן ( כיום רחוב דוד אלעזר ) הרחוב שצולב אותו בראשו.
זנדל עוזב את המושבה די בתחילת דרכה ועולה לירושלים שם מקים את ביתו ( כיום ברחוב עמק רפאים 9 )


מבנים בירושלים שתיאודור זנדל היה שותף בתכנונם. מימין לשמאל : בית זנדל בעמק רפאים, בית החולים הנסן, בית החולים הגרמני ( כיום ביקור חולים ) ובית החולים שערי צדק ( כיום בית רשות השידור
הרבה משותף יש בין המתיישבים הטמפלרים מגרמניה שהגיעו ליישב את ארץ האבות לבין הציונים והמקומיים שהפריחו את השממה. הרצון לנטוע, לעבד לבנות ולהיבנות. אך גם הרבה שוני בין מתיישבים אלו. הציונים היהודים נטשו את כור מחצבתם, שינו את לבושם, את מנהגיהם ואפילו את שפתם בעוד הטמפלרים נשארים נאמנים למולדתם לשפתם ולמנהגיהם שהביאו אתם לארץ הקודש.
מייסדי המושבה רוכשים מאות דונמים של אדמות חקלאיות סביב המושבה ומייסדים תעשייה חקלאית ענפה יחד עם מחלבה, בית בד ותעשיות קיומיות אחרות. הם מביאים עמם טכנולוגיה ומכשור שאדמת פלסטינה לא הכירה.
 
הדור הראשון של הטמפלרים קיימו קשרים טובים עם יהודי הארץ ואף דאגו לכשרות תוצרתם. בשרונה פעל רוקח הומופאתי יהודי ומוכרים לנו סיפורים נוספים על הקשרים הטובים בין האוכלוסיות. שנים יעברו והמצב הפוליטי העולמי יעכיר גם קשרים אלו.
 

מחנה יהושוע

ב-16 לדצמבר 1947 בעקבות החלטת האומות המאוחדות על הקמת מדינה יהודית פינו הבריטים את המתחם המבוצר בשרונה ששימש כתחנת משטרה ובסיס צבאי שממנו פעלו כנגד המחתרות הציוניות. המתחם נמסר לכוחות ההגנה וניתן לומר שזהו הבסיס המסודר הראשון של הצבא החדש 'צבא הגנה לישראל'. המחנה החדש נקרא מחנה יהושוע על שם האלוף יהושוע גלוברמן שנהרג מס' ימים קודם בדרכו מירושלים להתמנות למפקד חטיבת גבעתי שהתאמנה במתחם החדש. ממחנה זה יצאו פעולות ומבצעים חשובים בתוך מלחמת העצמאות ושיא תהילת המחנה היה - הרכבת 14 מטוסי אוסטר ( פרימוסים ) במרתפי היקב של שרונה.
אם כן, שימור המושבה הגרמנים לא קרא רק בגלל הטמפלרים ותרומתם לפלסטינה אלא גם בגלל היותו מרכז השלטון האזרחי והצבאי של מדינת ישראל בימי היווסדה ממש. 


סגנון הבניה בשרונה

כפי שציינתי הטמפלרים לא שינו את שפתם, תרבותם וכל מרכיב אחר מחייהם בכפרים מהם הגיעו בגרמניה. בתי המושבה נבנו בסגנון כפרי גרמני טיפוסי. קומת מרתף לאחסון מזון, יינות ואולי גם מגורי המשרתים. קומת הכניסה וקומה נוספת שימשו למגורי המשפחה, ספריה, מטבח וכו'. וקומת גלריה ( עליית גג ) מתחת לרעפים ששימשה בדרך כלל כחדר עבודה או חדרי אורחים. הטמפלרים השתמשו באבן המקומית בכדי לבנות את הבתים. בירושלים בלבני אבן ובשרונה וחיפה באבן חול מקומית.
מאוחר יותר לאחר בניית נמל חיפה ולאחר ביקור הקיסר וילהלם השני יכלו הטמפלרים לייבא מלט וחומרי בניה איכותיים ממולדתם ולכן בתחילת המאה העשרים השתמשו הטמפלרים בבטון ובלבנים.

שחזור ושימור בשרונה

המושבה שרונה כמו כל מקום במרכז תל אביב הוא אוצר נדל"ן למדינת ישראל, לעיריה וליזמים ולכן רבו המתנגדים לשימור המושבה מאשר התומכים בשימור. בתכנית הראשונית שכמעט הגיע לידי ביצוע היו אמורים להרוס את הרוב המוחלט של הבתים ולבנות בשטח המושבה גורדי שחקים - מלונות, דירות ושטחי מסחר. לאחר מאבק ממושך של פעילים והרשות לשימור אתרי מורשת הוחלט לשמר את בתי המושבה ולבנות את המגדלים שתוכננו מסביב לשטח השימור. כיום כבר מוקמים מספר לא מבוטל של גורדי שחקים ומלון מהגדולים בישראל עם תכנון של 1000 חדרים. 
רחוב קפלן הוא אחד הכניסות המרכזיות של תל אביב ולמעשה הוא השער המזרחי למרכז העיר. כבר שנים שיש תכנון להרחיב את הרחוב לכביש מרובה נתיבים. לאחר שהתקבלה ההחלטה לשימור המבנים של המושבה הוחלט להעתיק את המבנים דרומה בכדי לאפשר את הרחבת הכביש. בתחילה חשבו לפרק את המבנים ולבנות אותם שוב במקום המיועד אך לבסוף הוחלט להעתיק אותם כמעט בשלמותם למקומם החדש ע"י בניית מסילות הידראוליות מיוחדות. כיום שרונה היא סמל לחשיבות השימור ולהצלחה לא מבוטלת בנושא זה. אולי תל אביב הצליחה לתקן מעט את הרושם הרע עקב הריסת הגימנסיה הרצליה ובניית מגדל שלום תחתיו.

מסלול הסיור 

את הסיור נתחיל ברחוב אליעזר קפלן 34 בית הקהילה הישן. משם נעבור לרחוב דוד אלעזר 3 על רחוב קפלן. הולכים לאורך כל רחוב קפלן לסקירת הבתים מימין ומשמאל. 
כאשר מגיעים לסוף הרחוב במקום שבו היה האסם ( כיום חנות טומי הלפינגר ), בית הבד ( דוד אלעזר 22 ) והאנטנה של המוסד ממשיכים עם הרחוב פנימה לכיוון היקבים.
לאחר הביקור ביקבים נחזור על עקבותינו לכיוון בית הבד ונחצה מערבה לרחוב אלברט מנדלר. 
נסייר ברחוב אלברט מנדלר מהמספרים הגבוהים לנמוכים עד רחוב אליעזר קפלן ומשם נעבור לרחוב ארניה מתחילתו ועד לבית האחרון בסיור שנמצא מחוץ למתחם צמוד למגדלי המגורים והמסחר של שרונה מרקט. ( הבית שבנוי בסגנון הבינלאומי ששימש את משרד האוצר ).
כמובן שאין צורך לעשות את כל המסלול במלואו ( זה יקח יותר משלוש שעות ) אלא לבחור אתרים מעניינים ומתאימים לקבוצה.

האתרים החשובים בשרונה שלא כדאי לוותר :
בית הקהילה הישן
בית העם
בית כריסטיאן פרידריך למלה - דוד אלעזר 7-9
בית מרקחת ממלוק - לא קיים יש שלט ליד גן התבלינים.
בית גינטר - דוד אלעזר 18
בית הבד - דוד אלעזר 22 - בתשלום 10 ש"ח או 5 ש"ח אם קונים את המשולב יחד עם מרכז המבקרים.
אנטנת המוסד.
מתחם היקבים - 
מרכז המבקרים - אלברט מנדלר 14 - בתשלום - 20 ש"ח לקבוצה.
בית יוהנס ואנאגל - אלברט מנדלר 9
בית כריסטיאן קיבלר - אלברט מנדלר 3 - מתקני הספורט ( כיום מתקן הבאולינג )
בית פרידריך הרינג - אוסוואלדו ארניה 17


בית הקהילה החדש 

דוד אלעזר 3 ( פינת רחוב קפלן ) בית הקהילה החדש -  בית זה נחנך ב-1911 ושימש את הקהילה להתכנסויות, טקסי חתונה, ומסיבות. בית זה בנוי לבני בטון ושונה מסגנון הבתים שנבנו בסוף המאה התשע עשרה. בתקופת המנדט שימש המבנה כקולנוע במחנה הצבאי הבריטי ומאוחר יותר כאשר הפך המתחם למחנה צבאי שימש המבנה כבית הכנסת הצבאי של מחנה יהושוע - המחנה הצבאי הראשון של צה"ל. מאוחר יותר שימש המבנה את 'מסעדת הקריה' ולאחר מכן חדר אוכל קצינים. כיום בית אדידס.
בחלקו האחורי של המבנה שוכן ה- Tasting Room - מרתף יינות עם 40 סוגי יינות המוצעים במערכת מזיגה אוטומטית. ניתן להטעין כרטיס מגנטי בכל סכום ובאמצעותו לקבל מזיגה קטנה בינונית או גדולה.
מבנה זה הוא אחד מחמשת המבנים שהועתקו ממקומם המקורי. ( הועתק מספר מטרים דרומה )


בית העם הישן

בין דוד אלעזר לאלברט מנדלר - בית הקהילה הישן. - מבנה זה ממוקם בין הרחובות דוד אלעזר ואלברט מנדלר וכתובתו רחוב אליעזר קפלן 34. מבנה זה הוא מבנה הציבור הראשון של קהילת הטמפלרים. נחנך בחורף 1873. המבנה שימש לכינוס חברי הקהילה, טקסים, חגים ותפילות. בראש המבנה היה מגדל פעמונים ושעון גדול. השעון והפעמונים מוצגים כיום במרכז המבקרים. ב-1911 עבר בית הקהילה למבנה החדש והמבנה הישן שימש כבית הספר של הקהילה. מסוף שנות השלושים ואילך שימש המבנה למועצה המקומית של שרונה.
במלחמת העולפ השניה שימש המבנה את מפקדת הכוחות הבריטיים עד מסירתו לידי כוחות ההגנה. לאחר קום המדינה נקרא הבניין בית כרמי ע"ש כרמי רבינוביץ - אחד מגדולי הלוחמים והמפקדים של חטיבת גבעתי שנפל בקרב באזור חולון.
במבנה זה הוקם השירות הבולאי וכן שכן בו סניף הדואר 'הקריה'.

להיכן נעלמו הפעמונים ?

מגדל הפעמונים והשעון סקרנו חובבי עתיקות ואומנות רבים ואחד מהם זכה ושם את ידו על הפעמונים הנדירים. הם הוצגו לראווה בחצר ביתו בשכונת צהלה :
שנים לאחר מותו של האספן החזירה משפחתו את הפעמונים לרשות לשימור אתרים וכיום הם מוצגים במרכז המבקרים ואף תוקנו בעזרת החברה הגרמנית שייצרה אותם.
מזהים את האספן ?


בית הקהילה הישן כיום

התקנת השעון האלקטרוני המשוחזר

דוד אלעזר 5 בית קרל קיבלר ממייסדי שרונה - אופנת דיזל

בית כריסטיאן פרידריך למלה

דוד אלעזר 9-11 - בית כריסטיאן פרידריך למלה. פרידריך היה אחד מראשי הקהילה ומחלוצי תעשיית היין והפרדסים ביפו. בפרדסים גידלה המשפחה פירות וירקות באמצעים מתקדמים ולמעשה היו הראשונים שעסקו בחקלאות מסחרית בישראל. חקלאי המושבות הציוניות הגיעו לשרונה ללמוד כיצד עושים חקלאות נכונה וחלק בלתי מבוטל מהצלחת המושבות הציוניות בחקלאות נובע מהקשרים ושיתוף הפעולה בין החקלאים הציונים לחקלאים הטמפלרים. משפחת למלה עסקה גם בייצור דבש ובתעשיית החלב.
במהלך מבצע צוק איתן נחשפנו ליכולות המרשימות של חיל האוויר, בדיור המירבי ובמודיעין האיכותי שהוא מקבל מיחידות המודיעין של החיל. בבית זה הוקמה ב1948 יחידת שט"ל 121. ( שירות טכנולוגי למודיעין ) יחידה זו הורכבה מאנשי מח"ל ( מתנדבי חוץ לארץ ) ותפקידה היה לספק מודיעין לחילות האוויר והיבשה בעזרת פיענוח תצלומי אוויר. אחד המבצעים המפוארים שיצאו מבית זה הוא גניבת המכ"ם הרוסי החדיש מתוך מצרים.
סמל יחידת שט"ל
כיום בית זה משמש אכסניה לחנות האופנה ג'י סטאר ולאומן הסביבונים של בית הסביבון.

בית אדולף קרל פרושלה

דוד אלעזר 8-10 -  בית  אדולף /קרל פרושלה (Fröschle) בעלי רפת החלב והפרדס הגדולים בשרונה. לאחר הקמת המדינה שימש המבנה את המפקח על התעבורה בדרכים במשרד התחבורה, ומאוחר יותר את היחידה להנצחת החייל ואת האגף לשיתוף פעולה וייצוא ביטחוני במשרד הביטחון.  כיום זהו אחד משלושת המבנים של לימודי החוץ של הטכניון שהוקמו במחנה הקריה עבור אנשי הקבע של צה"ל.
 
דוד אלעזר 12 - בית משפחת שרלה - סטימצקי קפה נטו קיפלינג
דוד אלעזר 16 - משפחת יוהן אותמר - גלידה אניטה
דוד אלעזר 15 -  בית הגנן - בית פאולין ויוהן למלה. מסעדת ברנז'ה
בית הגנן כיום

בית כריסטיאן פרידריך האשר

דוד אלעזר 17-19 - בית כריסטיאן פרידריך האשר - שם הבעלים של בוני הבית טבוע מעל הכניסה. לימים התגורר בבית זה מורה המושבה עמנואל קנול. עם הקמת המדינה והפיכת המבנים לקריית הממשלה שכן בבית זה שר הסעד. מאוחר יותר שכנו כאן המשרדים של יחידת התקשו"ב של צה"ל.
בית משפחת האשר ומאוחר יותר המורה עמנואל קנור. הבית לאחר השחזור
דוד אלעזר 19 - האסם טומי הלפינגר
דוד אלעזר 18 -  בית משפחת גינטר - קפה גינטר
דוד אלעזר 20 - בית משפחת פפלוגפלדר - ליד בית הבד
דוד אלעזר 24 - בית וילהלמינה 
אלברט מנדלר 3 - כריסטיאן קיבלר -  שופרא ובר פאולנר ביר גרדן. 
אלברט מנדלר 8 - בית האלמנות הטמפלריות. אידה לנגה ולידיה וולר. הבית נבנה על ידי הקהילה עבור נשים אלו שהתאלמנו והיה צורך לדאוג לצרכיהם. הבית חולק לשתי דירות. הבית נבנה מאבני כורכר ובשנות השלושים חופה בבטון בסגנון הבינלאומי. בבית זה שכן משרד החקלאות ועד כהונתו של שר החקלאות רפאל איתן הוצב ביתן שמירה בחזיתו.
אלברט מנדלר 10 - בית משפחת ונוס -וניליה
אלברט מנדלר 6 - בית עמנואל שטלר - פאב אירי מוני בלומס
אלברט מנדלר 18 - בית גוטליב ופאולה גלנק 

בית הבנאי - יוהנס ואנאגל

ברחוב אלברט מנדלר 9 שוכן בית הבנאי יוהן ונאגל מייסד שושלת אדריכלים שחלקם הטביעו חותם בארץ ישראל. בנו של יוהן תיכנן את בית הקונסוליה הגרמנית ביפו וכן את בית המהנדס בכנרת - הבית החריג ביותר בין כל בתי המושבה שבהשראתו כתב יעקב פיכמן את שירו 'ארמון רב תפארת'.
הנכד הוגו ונאגל בנה את ביתו בשנות השלושים מעט צפונה מבית סבו כיום בתוך בסיס הקריה. 
האוצר של הוגו ונאגל
מימין לשמאל : בית יוהנס ונאגל בשרונה, בית המהנדס יוסף טריידל בכנרת ובית הוגו ונאגל בקריה
אלברט מנדלר 9 -  - שוקולד רוי
בית היקב החדש
דוד אלעזר 27 - היקב של שרונה
אוסווואלדו ארניה 9 - דניאל ומרגרט ינר - קפה לנדוור
אוסוואלדו ארניה 17 - פרידריך הרינג - שרונה מרקט.
סיורים. אתר הסיורים של ישראל.  siyurimisrael@gmail.com 052-5110616   
לייבסיטי - בניית אתרים