להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 


שתף והזמן חברים
FacebookTwitter



פורום סיורים- הודעות אחרונות

iPhone Supported
תל דן
העיר דן היא העיר המקראית המהנה ביותר לסיור כיוון שהיא כוללת את שמורת הטבע המרהיבה עם הנביעה הגדולה ביותר בארץ וכן את העיר המקראית דן שזוהתה בוודאות ע"י כתובות וממצאים ארכיאולוגים מרהיבים. 
 
כתובת בית דוד או כתובת תל דן.
 
ב-1993 חופרת משלחת ארכיאולוגית בראשותו של אברהם בירן את תל דן. אברהם בירן חופר בתל החל משנת 1966.
בצהרי היום כאשר מנהל המשלחת בירן מזרז את החופרים להגיע לנקודת הכינוס, מתעכבת גילה אחת החופרות ( מודדת במקצועה הארכיאולוגי ) באזור השער. בירן מאבד את הסבלנות ( את בירן לא מעכבים ) וגוער בה מספר פעמים שתגיע אך היא מתעכבת. כשהיא לבסוף מגיעה היא לוחשת לו "בוא מהר". בירן לא רגיל לפקודות כאלו מעובדיו אבל הוא נגרר אחריה והשאר היסטוריה.
גילה ובירן חשפו קטע כתוב ארמית על גבי אבן בתוך המפתן של השער. צריך להבין ששיא השיאים של עבודתו של הארכיאולוג בתל הוא גילוי כתובת ואם זו כתובת חשובה אז כל שכן והכתובת הזו מסתבר הייתה אחת החשובות בהא הידיעה.
 
אברהם בירן- מאבות האריאולוגיה המקראית
 
 
הכתובת התגלתה בחלקים ( מישהו שבר וניתץ אותה ). הכתובת התגלתה בשימוש משני- כלומר אנשי העיר דן הישראלית  השתמשו באבנים המנותצות הללו כריצוף לשער הכניסה לעיר. כל מי שנכנס בשערי העיר דורך על הכתובת הזו.  מה גרם לאנשי דן לרמוס את האבנים הללו ? לנתץ אותן ? להשתמש בהן כריצוף בשער העיר ?.  מה כתוב בכתובת הזו שגרם לבוני דן להשתמש בה כריצוף ?
בכדי להבין מה בדיוק קרה שם נצטרך ללמוד סיפור מקראי שמסופר לנו במקרא בספר מלכים א ו ב.
 
אנו נמצאים בתקופת בית ראשון, עם ישראל מפוצל לשתי ממלכות- האחת ממלכת יהודה בראשות מלכים מזרע דוד המלך, השולטים על אזור יהודה, ירושלים וצפון הנגב. הממלכה השניה היא ממלכת ישראל שנמלכת בידי שושלות מתחלפות מאז פיצול הממלכה המאוחדת בימי רחבעם וירבעם. ממלכה זו שולטת בשומרון, בצפון ובשפלה. הן מלכי ישראל והן מלכי יהודה מתוחזקים בנביאים ש"מפקחים" ו"מבקרים" את שלטונם.
ממלכת ישראל הייתה הגדולה והחזקה מבין הממלכות. הסיבה העיקרית לכך היא עימותים מתמשכים עם השכנים האשורים והארמים שגובלים עם ממלכת ישראל. בתקופה שהסיפור שנו מתרחש הייתה ברית בין ממלכת יהודה לממלכת ישראל. הממלכות ניסו להקים צבא משותף ואף התחתנו בינהם והיו קרובי משפחה.
בממלכת ישראל שולט בית עומרי והמלך שמולך בסיפור שלנו הוא יהורם. יהורם הוא בנו של אחאב (בן עמרי).
בממלכת יהודה שולט אחזיהו. אחזיהו הוא בנו של יורם ( היו להם שמות דומים ) ושל עתליה. עתליה זו היא הבת של אחאב ואיזבל. הסתבכנו לרגע ? לא חשוב רק שנבין שהיו קשרי משפחה בין מלך אחזיהו יהודה לבין יהורם מלך ישראל.
הנביא של הסיפור שלנו הוא אליהו בסוף ימיו שמוריש את כהונתו לאלישע.  
תחילה נספר שאליהו בורח מאחאב ( אבא של יהורם ) ומתחבא במערה. במערה מתגלה לאליהו  הקב"ה.
 
וַיְהִי כִּשְׁמֹעַ אֵלִיָּהוּ, וַיָּלֶט פָּנָיו בְּאַדַּרְתּוֹ, וַיֵּצֵא, וַיַּעֲמֹד פֶּתַח הַמְּעָרָה; וְהִנֵּה אֵלָיו, קוֹל, וַיֹּאמֶר, מַה-לְּךָ פֹה אֵלִיָּהוּ. וַיֹּאמֶר קַנֹּא קִנֵּאתִי לַיהוָה אֱלֹהֵי צְבָאוֹת, כִּי-עָזְבוּ בְרִיתְךָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל--אֶת-מִזְבְּחֹתֶיךָ הָרָסוּ, וְאֶת-נְבִיאֶיךָ הָרְגוּ בֶחָרֶב; וָאִוָּתֵר אֲנִי לְבַדִּי, וַיְבַקְשׁוּ אֶת-נַפְשִׁי לְקַחְתָּהּ.  {ס} וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו, לֵךְ שׁוּב לְדַרְכְּךָ מִדְבַּרָה דַמָּשֶׂק; וּבָאתָ, וּמָשַׁחְתָּ אֶת-חֲזָאֵל לְמֶלֶךְ--עַל-אֲרָם. וְאֵת יֵהוּא בֶן-נִמְשִׁי, תִּמְשַׁח לְמֶלֶךְ עַל-יִשְׂרָאֵל; וְאֶת-אֱלִישָׁע בֶּן-שָׁפָט מֵאָבֵל מְחוֹלָה, תִּמְשַׁח לְנָבִיא תַּחְתֶּיךָ.  וְהָיָה, הַנִּמְלָט מֵחֶרֶב חֲזָאֵל--יָמִית יֵהוּא; וְהַנִּמְלָט מֵחֶרֶב יֵהוּא, יָמִית אֱלִישָׁע.
 
הקב"ה מחולל כאן רפורמה רצינית. הוא מודיע לאליהו שהוא מסיים את תפקידו כנביא והוא מוריש את משרתו לאלישע. יחד כם זאת, הקב"ה אומר לאליהו שימליך את חזאל למלך ארם ( אלישע יעשה זאת בפועל ע"י נבואה לחזאל ) ואת יהוא למלך על ישראל במקום יהורם. בנוסף, אומר הקב"ה לאליהו שהרבה אחמי"ם ימותו הן מידי חזאל והן מידי יהוא ואלישע.
 
בהמשך ממליך אלישע את יהוא למלך ושולח אותו למשימתו הראשונה. להרוג את המלך המכהן - יהורם בן אחאב.
יהוא יוצא למשימתו על סוסו ורוכב לכיוון יזרעאל- בית הקיץ של מלכי ישראל. ( שם שדדו אחאב ואיזבל את כרם נבות היזרעלי )
 
  יד וַיִּתְקַשֵּׁר, יֵהוּא בֶּן-יְהוֹשָׁפָט בֶּן-נִמְשִׁי--אֶל-יוֹרָם; וְיוֹרָם הָיָה שֹׁמֵר בְּרָמֹת גִּלְעָד, הוּא וְכָל-יִשְׂרָאֵל, מִפְּנֵי, חֲזָאֵל מֶלֶךְ-אֲרָם.  טו וַיָּשָׁב יְהוֹרָם הַמֶּלֶךְ לְהִתְרַפֵּא בְיִזְרְעֶאל, מִן-הַמַּכִּים אֲשֶׁר יַכֻּהוּ אֲרַמִּים, בְּהִלָּחֲמוֹ, אֶת-חֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם; וַיֹּאמֶר יֵהוּא, אִם-יֵשׁ נַפְשְׁכֶם--אַל-יֵצֵא פָלִיט מִן-הָעִיר, לָלֶכֶת לגיד (לְהַגִּיד) בְּיִזְרְעֶאל.  טז וַיִּרְכַּב יֵהוּא וַיֵּלֶךְ יִזְרְעֶאלָה, כִּי יוֹרָם שֹׁכֵב שָׁמָּה; וַאֲחַזְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה, יָרַד לִרְאוֹת אֶת-יוֹרָם.
 
המקרא מספר לנו שיהורם כנראה נפצע בקרב עם חזאל מלך ארם והוא יורד אל בית הקיץ שלו להתרפא. עוד מספר לנו המקרא שאחזיה מלך יהודה שהוא אחיינו של יהורם בא לבקר אותו ביזרעאל.
מבחינת המקרא יש ביזרעאל כרגע שתי ציפורים- יהורם ואחזיהו.
 
וְהַצֹּפֶה עֹמֵד עַל-הַמִּגְדָּל בְּיִזְרְעֶאל, וַיַּרְא אֶת-שִׁפְעַת יֵהוּא בְּבֹאוֹ, וַיֹּאמֶר, שִׁפְעַת אֲנִי רֹאֶה; וַיֹּאמֶר יְהוֹרָם, קַח רַכָּב וּשְׁלַח לִקְרָאתָם--וְיֹאמַר הֲשָׁלוֹם. וַיֵּלֶךְ רֹכֵב הַסּוּס לִקְרָאתוֹ, וַיֹּאמֶר כֹּה-אָמַר הַמֶּלֶךְ הֲשָׁלוֹם, וַיֹּאמֶר יֵהוּא מַה-לְּךָ וּלְשָׁלוֹם, סֹב אֶל-אַחֲרָי; וַיַּגֵּד הַצֹּפֶה לֵאמֹר, בָּא-הַמַּלְאָךְ עַד-הֵם וְלֹא-שָׁב.  וַיִּשְׁלַח, רֹכֵב סוּס שֵׁנִי, וַיָּבֹא אֲלֵהֶם, וַיֹּאמֶר כֹּה-אָמַר הַמֶּלֶךְ שָׁלוֹם; וַיֹּאמֶר יֵהוּא מַה-לְּךָ וּלְשָׁלוֹם, סֹב אֶל-אַחֲרָי. וַיַגֵּד הַצֹּפֶה לֵאמֹר, בָּא עַד-אֲלֵיהֶם וְלֹא-שָׁב; וְהַמִּנְהָג, כְּמִנְהַג יֵהוּא בֶן-נִמְשִׁי--כִּי בְשִׁגָּעוֹן, יִנְהָג. וַיֹּאמֶר יְהוֹרָם אֱסֹר, וַיֶּאְסֹר רִכְבּוֹ; וַיֵּצֵא יְהוֹרָם מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל וַאֲחַזְיָהוּ מֶלֶךְ-יְהוּדָה אִישׁ בְּרִכְבּוֹ, וַיֵּצְאוּ לִקְרַאת יֵהוּא, וַיִּמְצָאֻהוּ, בְּחֶלְקַת נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי.
 
 
הסיפור מתפתח כאשר שני המלכים יושבים בבית הקיץ ולפתע מודיעים להם שמישהו מגיע מרחוק, רואים את ה"שִׁפְעַת" שלו כלומר רואים את ענן האבק שהוא משאיר אחריו ברוכבו. כאן צריך להבין שאנחנו נמצאים בעמק יזרעאל שטח פתוח ומישורי שניתן לראות ענן אבק ממרחקים.
יהורם שנמצא בעיצומו של קרב שולח מיד שליח לבדוק מי הוא האיש הבא אליו, אך השליח לא חוזר. שולח שליח נוסף וגם הוא לא חוזר. הם מבינים שכנראה זה יהוא והם עולים על סוסיהם ויוצאים לקראתו. המפגש בינהם קןרה על השטח שנגזל מנבות היזרעלי  ושם מתרחשת הדרמה הבאה :
 
 וַיְהִי, כִּרְאוֹת יְהוֹרָם אֶת-יֵהוּא, וַיֹּאמֶר, הֲשָׁלוֹם יֵהוּא; וַיֹּאמֶר, מָה הַשָּׁלוֹם--עַד-זְנוּנֵי אִיזֶבֶל אִמְּךָ וּכְשָׁפֶיהָ, הָרַבִּים.  וַיַּהֲפֹךְ יְהוֹרָם יָדָיו, וַיָּנֹס; וַיֹּאמֶר אֶל-אֲחַזְיָהוּ, מִרְמָה אֲחַזְיָה.וְיֵהוּא מִלֵּא יָדוֹ בַקֶּשֶׁת, וַיַּךְ אֶת-יְהוֹרָם בֵּין זְרֹעָיו, וַיֵּצֵא הַחֵצִי, מִלִּבּוֹ; וַיִּכְרַע, בְּרִכְבּוֹ. וַיֹּאמֶר, אֶל-בִּדְקַר שָׁלִשֹׁה, שָׂא הַשְׁלִכֵהוּ, בְּחֶלְקַת שְׂדֵה נָבוֹת הַיִּזְרְעֵאלִי:  כִּי-זְכֹר אֲנִי וָאַתָּה, אֵת רֹכְבִים צְמָדִים אַחֲרֵי אַחְאָב אָבִיו,
וַיהוָה נָשָׂא עָלָיו, אֶת-הַמַּשָּׂא הַזֶּה.  אִם-לֹא אֶת-דְּמֵי נָבוֹת וְאֶת-דְּמֵי בָנָיו רָאִיתִי אֶמֶשׁ, נְאֻם-יְהוָה, וְשִׁלַּמְתִּי לְךָ בַּחֶלְקָה הַזֹּאת, נְאֻם-יְהוָה; וְעַתָּה, שָׂא הַשְׁלִכֵהוּ בַּחֶלְקָה--כִּדְבַר יְהוָה.  וַאֲחַזְיָה מֶלֶךְ-יְהוּדָה, רָאָה, וַיָּנָס, דֶּרֶךְ בֵּית הַגָּן; וַיִּרְדֹּף אַחֲרָיו יֵהוּא, וַיֹּאמֶר גַּם-אֹתוֹ הַכֻּהוּ אֶל-הַמֶּרְכָּבָה בְּמַעֲלֵה-גוּר אֲשֶׁר אֶת-יִבְלְעָם, וַיָּנָס מְגִדּוֹ, וַיָּמָת שָׁם.   וַיַּרְכִּבוּ אֹתוֹ עֲבָדָיו, יְרוּשָׁלְָמָה; וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ בִקְבֻרָתוֹ עִם-אֲבֹתָיו, בְּעִיר דָּוִד.
 
במילים פשוטות, יהוא הורג את יהורם ומשליך אותו בכרם נבות היזרעלי ( נקמת המת ) ומייד אח"כ רודף אחרי אחזיהו מלך יהודה ופוצע אותו. המקרא מספר שבמגידו המלך אחזיהו מת מפצעיו ומובל לקבורה בירושלים בעיר דוד.
 
לסיכום הסיפור : יהוא בן נמשי וחזאל מלך ארם מומלכים ע"י אלישע הנביא.
                      מלכי ישראל ויהודה מתו בידי יהוא בן נמשי ( שהפך בעצמו למלך ישראל )
 
חזאל ויורשיו המשיכו להציק לממלכת ישראל.
 
נחזור לתל דן.
בראיון לאוריאל פיינרמן מספר בירן כיתד נמצאה הכתובת.
איך נתגלתה הכתובת הארמית?
עבדנו מחוץ לשער החיצון ומצאנו רחבה גדולה, שבקצה שלה חשפנו מפתן שהימצאותו במקום הזה לא הייתה מובנת. כך עמדנו תוהים על החידה הזאת. השעה הייתה 13:30, וקרני השמש האירו קיר אחד שתחם את הריצוף. גילה קוק, המודדת של המשלחת, תקעה יתד לשם עריכת המדידות. לפתע אמרה "יש פה כתב"! ניגשתי, הסתכלתי למטה, וראיתי לוח אבן גדול ועליו שורות כתובות. צעקתי "אלוהים, הנה לנו כתובת"! זאת הייתה התרגשות עצומה. נכון שגם לפני כן מצאנו חרסים עם כיתוב, לדוגמה, חרס עם הכיתוב "לאמצ", ואם כי לא היה קשר בין אמוץ זה לבין אביו של הנביא ישעיהו, אין ספק שזה היה נחמד למצוא כתובת עם השם הזה. אך הפעם נמצא לוח בזלת עם כתובת ארוכה, וזה כבר היה משהו אחר.
 
קראת את הכתובת באותו רגע?
חוץ מאותיות אחדות - לא. התקשרתי לידידי יוסי נווה, מומחה לפענוח כתובות ואשר עבד איתי ב'אגף העתיקות', והוא זה שקרא את הכתובת.
 
-------------
בירן וחופריו מצאו כתובת ארמית המתארת את גבורתו של מלך ארמי נצחונותיו הגדולים על אויביו וכיבושיו באזור. כנראה שזו הייתה מצבת נצחון שהוצבה היכן שהוא בדן. לאחר פענוח הכתובת וניתוחה העריכו החוקרים שהכתובת משוייכת לחזאל מלך ארם ושם הוא מספר על כיבושיו ונצחונותיו את מלכי אשור וישראל ובין היתר הוא מפרט את שמותיהם של שני מלכים שהוא הרג:
 
יהורם בן אחאב מלך ישראל
אחזיהו בן יורם מלך בית דוד.
 
אותו חזאל כנראה כבש את דן והציב שם את המצבה.
 
 
 
הנה לשון הכתובת:
 
1.[      א]מר.ע[      ]וגזר[          ]
2.[]אבי.יסק[.עלוה.בה]תלחמה.בא---      ]
3.וישכב.אבי.יהך.אל[.אבהו]ה.ויעל.מלכי[ש]
4.ראל.קדם.בארק.אבי[.ו]ימלך.הדד[.]א[יתי]
5.אנה.ויהך.הדד.קדמי[.ו]אפק.מן.שבע[ת---]
6.י.מלכי.ואקתל.מל[כן.שב]ען.אסרי.א[לפי.ר]
7.כב.ואלפי.פרש.[קתלת.אית.יהו]רם.בר[אחאב.]
8.מלך.ישראל.וקתל[ת.אית.אחז]יהו.בר[יהורם.מל]
9.ך.ביתדוד.ואשם.[אית.קרית.הם.חרבת.ואהפך.א]
10.ית.ארק.הם.ל[ישמן                   ]
11.אחרן.ולה[...                ויהוא.מ]
12.לך.על.יש[ראל...               ואשם.]
13.מצר.ע[ל.                           ]
לאחר חזרת העיר דן לידי ממלכת ישראל ניתצו בוני העיר את המצבה והשתמשו בה כחלק ממפתן השער.
 
מה ריגש אותך יותר מכל בכתובת הזאת?
המילים "מלך ישראל"! לראות בכתובת הכתובה בלשון הארמית את המילים "מלך ישראל" במדינת ישראל היה עבורי דבר גדול. לאיש כמוני שגדל בראש פינה ולמד בריאלי והיה פקיד המנדט והיה מושל ירושלים. בשבילי לראות שחור על גבי לבן - או ליתר דיוק שחור על גבי שחור! - את המילים "מלך ישראל" היה דבר שמרגש אותי עד היום...
ומה עם המילים "בית דוד" שנמצאו כתובות בפעם הראשונה על ממצא מתקופת המקרא?
ההתרגשות סביב המילים "בית דוד" נובעת מכך, שיש היום חוקרים ששוללים את קיומה של הממלכה המאוחדת ואפילו את הדמויות של דוד ושלמה כדמויות היסטוריות. התגלית הזאת עם האותיות "דוד" היא הוכחה ברורה למצדדים בקיומה של ממלכה מאוחדת. אמנם יש כאלה שהציעו לקרוא את המילה כ"דוד" עם חולם או עם שורוק. והיה אפילו מי שהציע לראות את הכתובת כזיוף! ההתרגשות אינה נובעת מזה שמצאנו כתובת עם המילים "בית דוד". אישית, לא הייתי צריך את הכתובת כדי להוכיח שהיה דוד. עבורי היא לא יותר מאשר אסמכתה. כמו שלא הייתי זקוק לכתובת "לאל אשר בדן" כדי לדעת שאני בדן. הכתובת היא אתגר לאלה ששוללים את עצם קיומו של דוד. מעניין שיש מי שמציע לקרוא מחדש קטע ממצבת מישע. כבר לפני כן הייתה אפשרות לקרוא את המילה "דוד" בכתובת, אך זה לא היה נראה סביר. לאחר הגילוי של הכתובת בדן, הציע חוקר בלגי לא-יהודי בשם למר לקרוא את המילה "דוד" גם במצבת מישע.

סיורים. אתר הסיורים של ישראל.  siyurimisrael@gmail.com 052-5110616   
לייבסיטי - בניית אתרים